חובת תשלומי הארנונה חלה על כל אדם המתגורר או משתמש בנכס מסוים לצרכיו. הציפייה היא לשקיפות מצד הרשות המקומית, וחשוב לא פחות, גם להוגנות.
כל אזרח היה מעדיף להתגורר ברשות מקומית שתגבה על נכס בדיוק את הארנונה שהיא אמורה לגבות בהתאם למדיניות הרשות המקומית ומשרד הפנים ועל פי המאפיינים המוגדרים של הנכס.
הבעיה היא שבתחום הזה קיים פער שלפעמים גדול בין הרצוי לבין המצוי. תושב עיר או רשות מקומית עשוי לשלם עקב סיבות שונות תשלום עודף של הארנונה, המכונה "ארנונה ביתר". בין אם הסיבה היא טעות אנוש של מישהו ברשות המקומית, ניסיון להגדיל הכנסות על חשבון התושבים או דבר מה הנוגע למשלם עצמו, ברור שזהו מצב שאינו תקין.
טעויות מדידה, ניסיונות הטעייה ומה שביניהם
תשלום יתר של ארנונה עשוי להיגרם עקב מספר סיבות. בתחום המדידה פועלים בני אדם, שאמנם נעזרים בציוד מתקדם אבל עדיין יכולים לבצע טעויות אנוש.
המשמעות היא שייתכן שהשטח שנמדד עבור הנכס בפועל הוא גבוה יותר. הציניים יטענו כאן שלא מדובר באמת בטעויות אנוש אלא ניסיון של הרשות המקומית להעלות בצורה שאינה תקינה לכאורה את התשלומים עקב חישובים שונים ומשונים: למשל הכנסת שטחים משותפים שלא אמורים להיות חלק מהחישוב לתוכו.
כשמתברר שבוצע תשלום ביתר לתקופה ממושכת, אפילו מספר שנים, הרצון לדרוש את השבת התשלומים מהרשות המקומית נראה מתבקש. מספר פסיקות קודמות בבתי המשפט הראו שהנטייה כיום היא לבחון את האחריות לשיטת המדידה השגויה, כך שאם החישוב השגוי הוא כתוצאה מרשלנות של הרשות המקומית ייתכן מאד שהיא תידרש להשיב בהקדם את התשלומים העודפים שהיא גבתה.
עמדת בתי המשפט
עמדת המוסדות המשפטיים בישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במספר פסיקות קודמות, היא ברורה: תשלום של ארנונה ביתר אינו הוגן מבחינתם של התושבים, כך שאם מתברר שנעשה תשלום כזה חובתה של הרשות המקומית היא להשיב את הסכומים העומדים שקובעו.
בדיקת הסכום ששולם בפועל לבין מה שאמור היה להיות משולם היא די פשוטה. כמו כן מגדיר החוק שלרוב אין צורך בהוכחה של רשלנות מצידה של הרשות המקומית או כל חשיבות ציבורית הקשורה לנושא. המשמעות היא שיכול להיות שבעת הגשת תביעה יוחלט בבתי המשפט להשיב את הכספים גם מבלי שתבוצע התדיינות משפטית.
בפועל, המצב עלול להיות מורכב הרבה יותר
הרשויות המקומיות יכולות להערים קשיים שונים על הנישומים, כשהסחבת הביורוקרטית המאפיינת את התחום הזה כמכלול עלולה להקשות את המצב גם כן. יש לקחת בחשבון תהליך ארוך יחסית הדרוש עד להשבת הכספים ולפעמים גם צורך לערב אנשי מקצוע, דוגמת עורך דין הבקיא בהתנהלות מול רשויות מקומיות ובסוגיות של ארנונה.
חשוב לזכור שהסיכויים לקבלת התשלומים העודפים בהחלט גבוהים כאשר נעשה חישוב שגוי, ורצוי מאד שלא לתת לחששות עקב התארכות התהליך או ההוצאות הראשונות שלו (העסקת עורך דין לדוגמא) להביא להשלמה עם התשלומים העודפים.
קבלת ההחזרים
נקודה חשובה נוספת היא שהזכות לבחינת התשלומים ששולמו ולהתחלת הליך משפטי נתונה גם בצורה רטרואקטיבית. אחד מטיעוני הנגד של הרשויות המקומיות היה שהתושב היה יכול לערער את עצם התשלום או גובהו במסגרת 90 הימים המוגדרים לכך בחוק, ולכן אינו יכול להתלונן מאוחר יותר.
בתי המשפט, במספר פסיקות, הראו כי טיעונים אלה אינם רלוונטיים. ניתן לפתוח בהליך משפטי גם שלא במסגרת תקופת הערעור הקבועה בחוק, וכמובן שגם לקבל את הכספים העודפים ששולמו במקרה שהפנייה היא אכן מוצדקת.