חרף מצוקת הדיור ההולכת וגוברת בישראל, במיוחד במרכזי הערים הגדולות, ובשעה שאלפי זוגות צעירים תרים ללא הרף אחר הצעות שונות לרכישת דירות במסגרת התקציב הצנוע העומד לרשותם, הרי שבמקביל, קיימים ברחבי הערים השונות במדינה מאות אלפי נכסים שונים, ריקים מאדם, אשר מוגדרים נכון להיום כנכסים נטושים או הרוסים, ושאינם ברי אכלוס. למעשה, במהלך שנת 2013 נמנו בירושלים ובתל אביב בלבד, למעלה ממיליון מטר רבוע של נכסים נטושים או הרוסים, שיעור גבוה לכל הדעות.
אחת הסיבות למספרם הרב של נכסים אלו, הוא שנכון להיום, ובדומה למצב לאורך השנים, נכסים נטושים או הרוסים, שאינם ניתנים לאכלוס, אינם מחויבים בתשלום ארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות, ובלבד שבעל הנכס הציג, לידי העירייה או הרשות המקומית בתחומה ממוקם הנכס, אישור בדבר אי כשירותו.
מסיבה זו, במקרים רבים הבעלים של נכסים אלו אינם רואים דחיפות בשיפוצם של הנכסים, ומשכך, אלו נותרים במצבם הנוכחי, ואינם יכולים לשמש ככלי נוסף לפתרון משבר הדיור החריף בישראל.
פטור מארנונה לנכס נטוש או הרוס – ללא הגבלת תוקף?
לאורך שנים ארוכות, הפטור מתשלום ארנונה עבור מבנים מטושים או הרוסים היווה פטור גורף, ולפרק זמן בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, במקרים רבים בעליהם של נכסים אלו לא ראו סיבה ממשית לדאוג לשיפוצם, ובמקרים חריגים, בעלי נכסים אלו אף עשו מחד שימוש לא מותר בנכס, ובו בזמן נהנו מאידך מהפטור מארנונה, בגין ההכרה בנכס כבלתי שמיש.
מצב זה השתנה לראשונה במהלך חודש אוגוסט 2012, ובעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לסעיף 330 לפקודת העיריות. בהתאם לתיקון, אשר נכנס לתוקפו בתחילת שנת 2013, הפטור מדמי ארנונה, המוענק לבעלי נכסים נטושים או הרוסים, לא יהא בלתי מוגבל בזמן, אלא יינתן אך לתקופה של עד 3 שנים, כאשר במידה ומדובר בנכס אשר הפטור בגינו ניתן עוד טרם כניסת התיקון לתוקף, פטור זה יהא תקף אך לשנתיים ממועד כניסת התיקון לתוקף.
משמעות הדבר היא, שלתושבים ישראלים המחזיקים ברשותם בנכס נטוש, ניתנה החל מתחילת שנת 2013 "ארכה זמנית" עד לתום תוקפו של הפטור מארנונה, וזאת לפרק זמן של שנתיים או שלוש שנים, כתלות במועד הזמן בו הנכס הוגדר כנטוש. לאחר חלוף פרק זמן זה, הנכס ישוב ויחויב בתשלום דמי ארנונה, בדומה לשאר הנכסים במדינת ישראל.
כיצד נקבע תשלום דמי הארנונה לנכס נטוש?
כאמור, במועד פקיעת תוקף הארכה, בתחילת שנת 2016, ייאלצו עשרות אלפי בעלי נכסים בישראל להתחיל ולשלם ארנונה בגין הנכס שברשותם, כאשר בהתאם לתיקון החוק, החיוב ייקבע בהתאם לתעריף המזערי של הארנונה, כנגזר מאופי השימוש האחרון שבוצע בנכס, טרם שהוכרז כבלתי שמיש.
חשוב לציין בהקשר זה, כי התיקון לחוק אינו מבדיל בין סוגים שונים של נכסים בקטגוריה זו, כדוגמת נכסים שונים הנכללים בתוכנית מתאר ומיועדים לשיפוצים, או נכסים שונים המהווים מפגע ציבורי ומיועדים להריסה. כמו כן, התיקון לחוק לא מספק מענה ביחס למבנים נטושים מזה שנים רבות, אשר לא ברור מהו השימוש האחרון שנעשה בהם, ומשכך באיזה שיעור ארנונה יש לחייב את בעליהם.
עם זאת, בעקבות כניסת התיקון לתוקף, סביר שיותר ויותר בעלי נכסים נטושים יבחרו לפעול לצורך שיקומם, במטרה להימנע מתשלום ארנונה מיותרת בגין נכס שאינו בשימוש. האם התקנה המחייבת תסייע בסופו של דבר למאבק במצוקת הדיור? שאלה טובה, ונראה כי ניאלץ לחכות ולראות.